חשיבות ברית המילה

מקורות לשיעור:
מדרש רבה בראשית - פרשה מח פסקה ב 
(איוב יט) ואחר עורי נקפו זאת ומבשרי אחזה אלוה אמר אברהם אחר שמלתי עצמי הרבה גרים באו להדבק בזאת הברית ומבשרי אחזה אלוה אילולי שעשיתי כן מהיכן היה הקב"ה נגלה עלי וירא אליו ה'

מעמד הברית שהוא כקרבן (ג מד א):
"כל בר נש אצטריך לקרבא ההוא ברא קרבנא לקב"ה בחדווא ברעו דליבא, למיעל ליה תחות גדפוי דשכינתא, ואתחשב קמי קב"ה דאיהו קרבנא שלים לאתקבלא ברעווא" .

"האי רביא דאתגזר - אתקשר בשכינתא" (זוהר ג יד א), ותרגומו - התינוק שנימול, נקשר בשכינה, 

הזוהר ג צג ב:
"בר נש כיוון דאתגזר אתער עליה אתערותא דרוחא דלעילא... וכנסת ישראל אעבר עליה וחמאת ליה ברשימא קדישא ואתערת עליה ושרייא עליה רוחא דההוא עלמא קדישא" .

התגלות ה' בברית:
וכך אומר הזוהר הקדוש (א צו ב):
"מאן דקריב בריה לקרבנא דא... זכי למחזי קוב"ה אנפין באנפין בהאי יומא".
וכדברי הזוהר הקדוש (ג מד א): 
"בההוא זמנא דמתכנשי עמא קדישא לאעברא ההוא ערלה מקמי ברית, קב"ה כניש כל פמליא דיליה ואתגלי ודאי לאעברא לההוא ערלה מקמי ברית קיימא קדישא"
"הנה שמעתי שיש באיזה מדרש שאמר אליהו, רבש"ע כיון שמדתי שאני מקנא ולא אוכל לסבול חטא ועון פן יהיה אבי הבן המכניס לברית בעל עבירה ולא אוכל לסבול, והשיב לו הקב"ה הנה אכפר לו עונותיו, ואמר עוד פן יהיו הבעל ברית והמוהל בעלי עבירות, והשיב הש"י אכפר להם גם כן, ואמר עוד פן יהיו העומדים שם בעלי עבירות, והשיב הש"י שיכפר לכל העומדים בברית" בני יששכר מאמרי חודש תשרי מאמר ד.

"מי שמזדעזע ונופל בעצמו ממדרגתו הרוחנית גם מפגימה קטנה במעשים, במוסר, במחשבה ובנטיה, זה מתנוצץ בו כבר הופעת האור של גילוי אליהו באורח שכל, ואליהו הלא אמר רבי יוסי עליו, אבא אליהו קפדן הוה, ומרוב קדושת הופעת עולמים זו, הארוגה בכל אור המחשבה וטוהר המעשה שבעשיה, מגבהי מרומים עד עמקי תהומות, מתרחקת הופעתו מכל פגימה קלה, והנפש מרגשת תיכף. וצריך האדם להתאמץ בשמחת קודש, להשיב את האבדה, ולזכות לשלום מלאך הברית" אורות הקודש ג עמ' שסב. 

"כיוון דבר נש אתגזר... עאל ביה בהאי אדם ואתדבק בגופא דמלכא, וכדין אקרי אדם" זוהר ב פו א, ותרגומו - כיוון שנימול, מתדבק בגוף המלך ונקרא אדם. עוד אומר הזוהר: "כיוון דאתגזר אתער עליה רוחא דלעילא" ג צא ב. ותרגומו - וכיוון שנימול, מתעורר עליו הרוח מלמעלה.
הזוהר: "בר נד דאתיילד לא אתמנא עליה חילא דלעילא עד דאתגזר" ג צא ב. וכן: "עד לא אתגזר בר נש לא אתאחיד בשמא דקב"ה. כיוון דאתגזר עאל בשמיה ואתאחיד ביה" א פט א.
תיקוני הזוהר הקדוש (פג ב) - "בצלמנו - בגזירו דמילה, כדמותנו - בפריעה".

זוהר הקדוש (א צד א):
"בכל זמנא דאתרשם בר נש בהאי רשימא קדישא דהאי אות, מיניה חמי לקוב"ה, מיניה ממש, ונשמתא קדישא אתאחדת ביה"

הגהות דרך האמת על זוהר א צד א, הגהה ו:
"בעת הולדת האדם באים לו נפש רוח ונשמה, וכשנימול זוכה לכולן כדי להשלימן באותה מצווה, אך מסתלקים עד שישבר קליפת יצר הרע בהתחכנו במצוות".